כמה מאיתנו מודעים, באופן מדויק, לחוזקות שלנו ולתחומים בהם עלינו להשתפר? נטיית רובנו, על פי המחקרים, הינה לראות עצמנו באור חיובי יותר מזה שבו הסביבה רואה אותנו. תופעת ה"האדרה העצמית" מחריפה ככל שהעמדה הניהולית בכירה, כך מצביע מחקרו של Fabio Sala חוקר מוכר בתחום אשר פרסומיו זכו לראות אור בכתבי עת יוקרתיים כגון Consulting Psychology Journal: Practice and Research. אולי זה מפני שאנו נוטים להעריך את עצמנו בהתאם ליכולותינו הפוטנציאליות, ואילו האחרים מעריכים אותנו על סמך ביצוענו בפועל.
מהו הכל הניהולי החשוב בכל הזמנים?
לפני שאנחנו רצים להאציל סמכויות, דוהרים אל עבר ניהול ישיבות תכליתיות וששים להעביר מצגות מנצחות, בואו נתמקד לרגע באמירה של סוקרטס: "דע את עצמך" ("("Know thyself. אמירה זו טומנת בחובה את הכלי הניהולי ובעיקר המנהיגותי החשוב בכל הזמנים. מודעות עצמית מתייחסת ליכולת שלנו להכיר ברגשות, במחשבות ובהתנהגות שלנו בזמן אמת. Warren Bennis , דמות מובילה בעיצוב תורות המנהיגות, סבור כי התכונה המשמעותית ביותר של מנהיגות אפקטיבית היא מודעות לעוצמות ולחולשות, וכך אמר "מנהיגים הם אנשים שמסוגלים לבטא את עצמם באופן מלא. הם יודעים מי הם מהן העוצמות והחולשות שלהם וכיצד לבטא את מלוא עוצמתם ולפצות על חולשתם. הם יודעים מה הם רוצים, מדוע הם רוצים זאת וכיצד לתקשר את מה שהם רוצים עם אחרים על מנת להשיג את שיתוף הפעולה שלהם ואת תמיכתם. לבסוף, הם יודעים להשיג את היעדים שלהם"
למה ככל שעולים בסולם ההצלחה התחום העיוור מתעצם?
לכולנו תחום עיוור, העלול לפגום ביכולת שלנו לבטא עצמו באופן מלא, ולממש את היעוד שלנו. עם ההתקדמות בסולם או בהצלחה הניהולית, יש לעיוורון נטייה להתעצם. כאשר אנו נמצאים לצד דמויות בכירות או מצליחות, אנו מנומסים ומכבדים, מסתירים לעיתים מידע חיוני, לא מחמיאים מדי כדי לא להתחנף, ולא מעיזים להאיר אזורים לא מודעים, כי "מי אנחנו"?, ו"למה שנטריד"? וכך הולך ומתחזק העיוורון המסוכן המעצים את הפער המשמעותי בין המציאות הארגונית האמיתית לבין זו שרואה אותה הדמות הבכירה, בעלת ההשפעה.
איך מקטינים את האזור העיוור?
להלן מגוון כלים היכולים לסייע בפיתוח המודעות העצמית, לרווחתנו ולרווחת הסובבים אותנו.
איך מגיבים אלינו? האם אחרים מחפשים להישאר בקרבתך או האם מתחמקים מקשר ממושך? האם התקשורת היא דו-סיטרית או שכולם "אומרי הן" מכורח סמכותך הניהולית?
איך אפשר להשתפר? משוב הוא אחת הדרכים הבדוקות לדעת כיצד אמירות ופעולות שלנו נתפסות בעיני אחרים. זו מיומנות הדורשת אומץ ופתיחות בטווח הקצר, אך שכרה בצידה בטווח הארוך.
בחן את עצמך. ישנם מבחנים מהם ניתן ללמוד רבות על נטיותך האישיותיות, להכירן לעומק ולכנותן בשם. זו לא תורה מסיני, ויש לקחת את הממצאים בערבון מוגבל, אך יש בהם כדי לעורר מחשבה לגבי נטייה אישיותית זו או אחרת. למשל באתר http://www.humanmetrics.com
שיחה עם קולגה מתוך הארגון או מחוצה לו. שיתוף בדילמות ניהוליות ובהתנהגויות שביצעת יכולות להאיר נקודות מפתיעות, מזוית שונה, עליה לא חשבת.
החשוב מכל – פגישה קצרה עם עצמך. מומלץ להקדיש מספר דקות ביום להתבוננות על היום שחלף, בבחינת "להתבונן על עצמך מהצד". בהזדמנות זו כדאי לשאול (את עצמך) מה עשית נכון (ולהתפעל מכך!) ומה יכולת לעשות אחרת, וכיצד. אם נקודת המוצא תהיה שיפור עצמי, ניתן לגלות פרטים שלא שמת לב אליהם תוך כדי ההתרחשות עצמה. המסע למודעות עצמית אינו פשוט, אך הוא בלתי נמנע והכרחי לאלו הרוצים להצליח בניהול אחרים. ויש בונוס! בדרך מתגלות לא רק נקודות תורפה אלא גם עוצמות שאחרים מעריכים בך מאוד. עד לאותו רגע, העוצמות הללו היו לך מובנות מאליהן...
