איך מחבקים מרחוק?
תקשורת המתקיימת פנים אל פנים היא מאד אותנטית והיא מספקת רמזים רבים באשר לכוונות, לעוצמה של הדברים, לזרימה, לחיבור, לשותפות. היתרון המשמעותי של תקשורת מרחוק מסתכם בעצם האפשרות לקיים אותה, תוך חסכון עצום בזמן ובמשאבים. כאשר התקשורת מתקיימת באופן וירטואלי, דרושה רגישות רבה יותר, ושימוש בטכניקות אשר באמצעותן ניתן למקסם את ההזדמנויות שהתקשורת הוירטואלית מאפשרת לנו. בחלק הזה נעסוק בהנחות יסוד, שהם שרירי הליבה הקריטיים לקיום מיטבי של התהליך ובBest practices על מנת שנוכל להיות עצמנו במיטבנו, גם מרחוק.
איך מייצרים קרבה וירטואלית?
חלק חשוב מן היכולת לייצר קרבה וירטואלית קשור לעקרונות המנחים אותנו, כמו גם ל"אני מאמין" הפנימי שלנו. בלעדיהם התקשורת עלולה להיות טכנית ומרוחקת, גם אם נפעל לפי הטקטיקות הטובות ביותר. להלן מספר עקרונות יסוד שיסייעו לנו לייצר קרבה מרחוק.
יש לנו שרירי ליבה ויכולות שצברנו טרום הקורנה.
העולם השתנה. עברנו לפלטפורמות אחרות, לקצב אחר. דומה הדבר למעבר משחיה בבריכה מסודרת ומאורגנת, לים סוער, קר או חם מדי. מרחב חדש שבו אנו לא יודעים מתי יגיע גל, ובאיזו עוצמה ותדירות ינהג כלפינו. אבל גם אם אנו נדרשים לאמץ טקטיקות נוספות, חשוב לזכור שיכולת השחיה היא המיומנות החשובה והבסיס ללמידות הנוספות.
הפנמה שאין תחליף אמיתי לתקשורת פנים אל פנים.
בדיוק כמו שאין להשוות התבוננות על תמונה במחשב, לעומת על התמונה במוזאון, או לשמוע את שלמה ארצי שר ברדיו לעומת בקיסריה, או לצפות בהצגת תיאטרון בטלוויזיה לעומת בתיאטרון, או אפילו לאכול את אותו האוכל בטייק אווי, לעומת בישיבה במסעדה. יחד עם זאת, יש יתרונות לכל התחליפים. ברגע שמפסיקים להשוות ל"דבר האמיתי", ומתחילים להתמקד ביתרונות שיש לתחליף הווירטואלי, מתחילה החגיגה.
אי אפשר לעצור את הגלים, אבל אפשר ללמוד לגלוש,
כך אמר בחכמה רבה פרופ. ג'ון קבט זין (חוקר בולט בתחום הmindfulness). ללמוד לעבוד מרחוק הינה יכולת נלמדת, שכמו כל למידה של שפה חדשה דורשת השקעה, תרגול ועבודה קשה לאוך זמן. ישנם כלים דיגיטלים פשוטים שמחליפים לוחות, המאפשרים במעט זמן לייצר סיעור מוחות (כגון https://padlet.com/), לקיים סקרים (עם https://www.mentimeter.com/), ולשחק תוך כדי שמועבר ידע (כגו עם https://www.flippity.net/). התמורה של השקעה בלמידה היא שיפור מתמיד במהירות מפתיעה.
לרתום את העגלה לפני הסוסים.
בקצה השינויים של היום, אחת המיומנויות שאנחנו נדרשים להתחזק בהן היא היכולת לסמן יעד, עוד לפני שאנו מכירים היטב את כל הפרטים. בראיה לאחור, קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר עבורי בזמן הקורונה היתה הסכמה להרצות לפני 500 איש, באופן וירטואלי, על מנהיגות ביום שאחרי הקורונה. אמנם הסכמתי, אך קבעתי מועד לסוף אפריל. סוף אפריל היה נראה אז באופק הרחוק, מעבר להרי החושך, וקיוויתי שההרצאה לא תהיה רלוונטית. בפועל היא התרחשה, ולקראתה נדרשתי לדייק מאוד את המעבר מקרוב לרחוק. עד לאותו הרגע, הקדשתי הרבה מאד זמן ואנרגיה כדי שאוכל להמריא ומאז תחושת המסוגלות העניקה לי כוחות להמשיך ללמוד, להתפתח ולהשתפר.
מהן ההזדמנויות שהתקשורת הווירטואלית מאפשרת? על כך במאמר הבא...