אפשר לנשום. אנחנו אחרי. מה עכשיו?

אפשר לנשום. אנחנו אחרי. מה עכשיו? 

התכוננתם מראש, עשיתם כמיטב יכולתכם. קרבה וירטואלית מיטבית מתרחשת גם לאחר שהמשתתפים התנתקו. כך נוכל לבטא אכפתיות, ולוודא שמה שרצינו שירגישו, שידעו ושיעשו עבר כמו שרצינו, בקצב ובעוצמה ובעדינות שאליה התכוונו. נותר לסכם, לפנק, לתחקר. במאמר זה נעסוק בקצרה בכל אחד מן המרכיבים בללו.

לסכם

פגישה ללא סיכום ו Action Items כאילו לא התקיימה. במיוחד פגישה וירטואלית שיש בה פוטנציאל רב להסחות. הפיתוי למולטיטסקינג הוא אדיר (גם אם לא מומלץ), יש לעיתים ניתוקים, גירויים חיצוניים. הכוונה אינה לפרוטוקול ארוך ומייגע כי אם לסיכום קצר ממוקד ורלוונטי. יש להודות על ההשתתפות, לציין את הנושא הנדון, דגשים עיקריים, מה הוחלט, ומי עושה מה איך ומתי. מיטיבי הלכת נעזרים באחרים, ומתחילים את הישיבה הבאה לנוכח מה שסוכם בקודמת.

לפנק

חומרי העשרה, הרצאת טד מעניינת ומעשירה, פודקאסט מעניין, לינק לשיר שנזכרתם בו בעקבות המפגש, נושא שאינו קשור ישירות למפגש אך עשוי לעניין את המשתתפים. כל אלה יתרמו לחוויה הכוללת, ויעניקו הזדמנות נוספת וחשובה ללמידה ולהתפתחות אישית.

לתחקר

אחרי ההצלחות והטעויות הגיע זמן לתחקר. מה הפעולות שעזרו לנו לעבור את המפגש באופן חלק? כדאי לציין אותן לפני שנפסיק להשקיע בתבלינים שעזרו לנו. מה לא עבד לנו? למה? עם מי נוכל להתייעץ על כך? מתי נלמד את מה שחסר לנו? איך נשתפר לפעם הבאה?

קרבה וירטואלית מורכבת בסוף מאינסוף חלקים של עבודה מאומצת. כפי שהיטיב לנסח זאת וינסנט ואן גוך, "דברים נהדרים נעשים על ידי סדרה של הרבה דברים קטנים שנאספים יחד".

הנה השיר הנפלא עליו (מפי אלטון ג'ון) לפינוק... https://www.youtube.com/watch?v=oxHnRfhDmrk

הקורונה, המכונה לעיתים, הניסוי החברתי הגדול שנעשה אי פעם מזמנת לנו, לצד המורכבויות, התנסויות שלא היינו חווים בלעדיה. ואחרי שצלחנו את אתגר ההכרות עם השפה הוירטואלית, והתאמנו את עצמנו למדיום החדש, נשארנו אנחנו. רק יותר מיומנים, זריזים וגמישים.